חברי וחברות התכנית, שלום רב,
הגיליון המונח לפניכם הוא הגיליון הראשון של אמירות המבקש להציג את פרי עבודתן ועבודתם האקדמית של תלמידות ותלמידי התכנית. בחרנו בפורמט זה מכיוון שחשנו שראוי שתהיה לתלמידות במה להציג את עבודותיהן, ובכך לשחרר עבודות הראויות לכך מתוך החלל המצומצם שבין התלמיד למרצה, לשתף אותן עם שאר חברי התכנית, ולאפשר להעריך אותן ולדון אודותיהן. בכך יסייע כתב העת בפתיחה של דיאלוג אקדמי משותף וחוצה שנים לתלמידי ותלמידות התכנית, וכן בהוצאה לאור של רעיונות ועבודות מחקריות פרי עטם.
בגיליון הנוכחי מוצגים שלושה מאמרים של חברי וחברת התכנית, מאמר של בוגר התכנית מן השנה שעברה ומאמר נוסף שכתב ראש התכנית, פרופ' משה סלוחובסקי, שנכתב כעבודה לקורס בתואר הראשון שלו. העבודות הוגשו במסגרות שונות ולמרצים שונים, אולם ניתן לזהות בהם שתי תמות מרכזיות: מגדר ומוות.
מאמרו המעמיק והמקיף של עמוס נוה, בוגר התכנית, עוסק בסוגיה המשפטית של הקשר בין נטייה מינית והזכות לפרטיות. עמוס בוחן סוגיות ציבוריות כמו מצעד הגאווה ו"אאוטינג", כפי שהן מוצגות בשיח הציבורי בראי מושגים משפטיים כמו הזכות לפרטיות והזכות לסודיות. ניתוחו של עמוס את הדיון התקשורתי בסוגיות אלה מגלה כי הנפנוף ב"זכות לפרטיות" טומן בחובו ניסיון של האליטה ההטרוסקסואלית הנאורה להשאיר את הקהילה הלהט"בית בחריגותה, ומציג את המוסר החברתי הכפול כלפי חברי וחברות הקהילה: השימוש הדמגוגי שנעשה במונחים מתוך שיח הזכויות שכביכול מכוונים להגנת החברה הלהט"בית אך בפועל מונעים ממנה מלהיות חלק מן ה"נורמה".
המאמר העוסק בנרטיב הפמיניסטי שכתבתי אני מבקש, בדומה למאמר של עמוס, לערער על הגדרות מגדריות דיכוטומיות הקיימות בחברה, אולם מן הכיוון הפסיכולוגי והחברתי. במאמר אני עוסקת בהוגות פמיניסטיות רדיקליות, אשר כתביהן מבקשים להציג נרטיב אלטרנטיבי לנרטיב הפטריארכאלי השולט עבור נשים. אלא שדווקא בכישלונן לעשות זאת טמון לדעתי המפתח להצלחתן בערעור המוסכמות הקיימות: במקום להציע נרטיב אחיד שיגדיר את הנורמה מחדש, הן יוצרות פתח לגיבוש נרטיב נשי אינדיבידואלי ועצמאי.
מאמרו של שי סתרן, תלמיד שנה ג', המתאר את ההתמודדות עם המוות בשני סיפורים מאת חורחה לואיס בורחס, עוסק גם הוא בכוחו הטרנספורמטיבי של הנרטיב (הפעם הספרותי), וביחסים המורכבים שבין הטקסט לקוראיו. המוות בסיפורים הללו מהווה הן את נקודת הסיום והן את נקודת המוצא, מתוך כך שהוא מאפשר לדמות הפנימית יחד עם הקורא החיצוני ליצוק מתוך רגע זה טעם לחייו.
המוות מהווה את נקודת המוצא גם במאמר של גרגורי פונשטיין, תלמיד שנה ג', אולם מנקודת מבט שונה. תפיסת הגמול המקראית מציגה את המוות כעונש, ולפיכך יוצרת קושי להתמודד עם מות צדיקים. באמצעות ניתוח סטרוקטורליסטי של סוגיית "תנורו של עכנאי" מציע גרגורי דרך חדשה לפענוח הצופן של לשון חז"ל עבור קוראים בני זמננו. ניתוחו של גרגורי מאיר באור חדש את הקשיים והשאלות עימן התמודדו חז"ל ובני זמנם.
מאמרו של פרופ' משה סלוחובסקי, החותם את הגיליון, עוסק בדמותו של וולטר בנימין, דמות האינטלקטואל התר אחר אידיאלים שבהם יוכל להיאחז. במידה רבה כישלונותיו החוזרים בכך מובילים את בנימין להחלטה להתאבד. סלוחובסקי משרטט את דיוקנו של וולטר בנימין כאינדיבידואל שבחריגותו מעיד על דור שלם באירופה דאז, דור שחש את התקווה למצוא אמת טוטאלית במלוא עומקה והתמודד עם ההכרה חסרת הרחמים בהיעדרה. אכן, תחושת השבר שחש בנימין מהדהדת גם בארבעת המאמרים האחרים בגיליון זה, המציגים, כל אחד בדרכו, עולם שמאס בחיפוש אחר כסות טוטאלית או אידיאולוגיה אחידה. מאמרים אלה מבקשים לחשוף את הטמון מתחת לפני השטח, ואת החופש המתאפשר מתוך הרחבת גבולות השיח הקיים.
אנא קראו את הגיליון, הגיבו אליו ושתפו אותו עם אנשים נוספים. הערות, הארות ותגובות יתקבלו בברכה בפלטפורמת האינטרנט.
בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לחברי המערכת על עבודתם המאומצת, ומקווה לציין בגיליון זה את פתיחתה של מסורת חדשה בתכנית.
הגיליון המונח לפניכם הוא הגיליון הראשון של אמירות המבקש להציג את פרי עבודתן ועבודתם האקדמית של תלמידות ותלמידי התכנית. בחרנו בפורמט זה מכיוון שחשנו שראוי שתהיה לתלמידות במה להציג את עבודותיהן, ובכך לשחרר עבודות הראויות לכך מתוך החלל המצומצם שבין התלמיד למרצה, לשתף אותן עם שאר חברי התכנית, ולאפשר להעריך אותן ולדון אודותיהן. בכך יסייע כתב העת בפתיחה של דיאלוג אקדמי משותף וחוצה שנים לתלמידי ותלמידות התכנית, וכן בהוצאה לאור של רעיונות ועבודות מחקריות פרי עטם.
בגיליון הנוכחי מוצגים שלושה מאמרים של חברי וחברת התכנית, מאמר של בוגר התכנית מן השנה שעברה ומאמר נוסף שכתב ראש התכנית, פרופ' משה סלוחובסקי, שנכתב כעבודה לקורס בתואר הראשון שלו. העבודות הוגשו במסגרות שונות ולמרצים שונים, אולם ניתן לזהות בהם שתי תמות מרכזיות: מגדר ומוות.
מאמרו המעמיק והמקיף של עמוס נוה, בוגר התכנית, עוסק בסוגיה המשפטית של הקשר בין נטייה מינית והזכות לפרטיות. עמוס בוחן סוגיות ציבוריות כמו מצעד הגאווה ו"אאוטינג", כפי שהן מוצגות בשיח הציבורי בראי מושגים משפטיים כמו הזכות לפרטיות והזכות לסודיות. ניתוחו של עמוס את הדיון התקשורתי בסוגיות אלה מגלה כי הנפנוף ב"זכות לפרטיות" טומן בחובו ניסיון של האליטה ההטרוסקסואלית הנאורה להשאיר את הקהילה הלהט"בית בחריגותה, ומציג את המוסר החברתי הכפול כלפי חברי וחברות הקהילה: השימוש הדמגוגי שנעשה במונחים מתוך שיח הזכויות שכביכול מכוונים להגנת החברה הלהט"בית אך בפועל מונעים ממנה מלהיות חלק מן ה"נורמה".
המאמר העוסק בנרטיב הפמיניסטי שכתבתי אני מבקש, בדומה למאמר של עמוס, לערער על הגדרות מגדריות דיכוטומיות הקיימות בחברה, אולם מן הכיוון הפסיכולוגי והחברתי. במאמר אני עוסקת בהוגות פמיניסטיות רדיקליות, אשר כתביהן מבקשים להציג נרטיב אלטרנטיבי לנרטיב הפטריארכאלי השולט עבור נשים. אלא שדווקא בכישלונן לעשות זאת טמון לדעתי המפתח להצלחתן בערעור המוסכמות הקיימות: במקום להציע נרטיב אחיד שיגדיר את הנורמה מחדש, הן יוצרות פתח לגיבוש נרטיב נשי אינדיבידואלי ועצמאי.
מאמרו של שי סתרן, תלמיד שנה ג', המתאר את ההתמודדות עם המוות בשני סיפורים מאת חורחה לואיס בורחס, עוסק גם הוא בכוחו הטרנספורמטיבי של הנרטיב (הפעם הספרותי), וביחסים המורכבים שבין הטקסט לקוראיו. המוות בסיפורים הללו מהווה הן את נקודת הסיום והן את נקודת המוצא, מתוך כך שהוא מאפשר לדמות הפנימית יחד עם הקורא החיצוני ליצוק מתוך רגע זה טעם לחייו.
המוות מהווה את נקודת המוצא גם במאמר של גרגורי פונשטיין, תלמיד שנה ג', אולם מנקודת מבט שונה. תפיסת הגמול המקראית מציגה את המוות כעונש, ולפיכך יוצרת קושי להתמודד עם מות צדיקים. באמצעות ניתוח סטרוקטורליסטי של סוגיית "תנורו של עכנאי" מציע גרגורי דרך חדשה לפענוח הצופן של לשון חז"ל עבור קוראים בני זמננו. ניתוחו של גרגורי מאיר באור חדש את הקשיים והשאלות עימן התמודדו חז"ל ובני זמנם.
מאמרו של פרופ' משה סלוחובסקי, החותם את הגיליון, עוסק בדמותו של וולטר בנימין, דמות האינטלקטואל התר אחר אידיאלים שבהם יוכל להיאחז. במידה רבה כישלונותיו החוזרים בכך מובילים את בנימין להחלטה להתאבד. סלוחובסקי משרטט את דיוקנו של וולטר בנימין כאינדיבידואל שבחריגותו מעיד על דור שלם באירופה דאז, דור שחש את התקווה למצוא אמת טוטאלית במלוא עומקה והתמודד עם ההכרה חסרת הרחמים בהיעדרה. אכן, תחושת השבר שחש בנימין מהדהדת גם בארבעת המאמרים האחרים בגיליון זה, המציגים, כל אחד בדרכו, עולם שמאס בחיפוש אחר כסות טוטאלית או אידיאולוגיה אחידה. מאמרים אלה מבקשים לחשוף את הטמון מתחת לפני השטח, ואת החופש המתאפשר מתוך הרחבת גבולות השיח הקיים.
אנא קראו את הגיליון, הגיבו אליו ושתפו אותו עם אנשים נוספים. הערות, הארות ותגובות יתקבלו בברכה בפלטפורמת האינטרנט.
בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לחברי המערכת על עבודתם המאומצת, ומקווה לציין בגיליון זה את פתיחתה של מסורת חדשה בתכנית.
0 תגובות:
Give us a piece of your mind